הד

ליאב מזרחי

תת ההכרה של המשוטט הבודד במרחבי העיר הלילית והמוכרת נפתחו כמו מניפה ,כמו כנף עטלף, כהזייה.
חלל הגלריה נפתח להצבתה של טריטוריה לבנה ,אסתטיקה פגומה ועקרה. דוקרת סטטית וקפואה.
חומריות לבנה של נייר מחשב, שיוצרת משחקי אור וצל. שחור -לבן (לפחות במושגי תת ההכרה).
המקום השחור-לבן מעסיק את מזרחי מאז החל ליצור והוא מטפל בהקשר הפסיכולוגי -"חור שחור".
(באסטרופיסיקה ידוע החור השחור כמקום שואב בעוצמה כזו שיש באפשרותו לשאוב אור).
אצל מזרחי מדובר בהעדר עוצמתי שהתרחש בילדותו.

דרורה דקל (מתוך הטקסט)